R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Yeshayahu 1 – ר' סעדיה גאון תפסיר תרגום לעברית ישעיהו א‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) חֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן⁠־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל⁠־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלָ֑͏ִם בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖הוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ (ב) שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ (ג) יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן׃ (ד) ה֣וֹי׀ גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֺ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗ נִֽאֲצ֛וּ אֶת⁠־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר׃ (ה) עַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ ע֖וֹד תּוֹסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כׇּל⁠־רֹ֣אשׁ לׇֽחֳלִ֔י וְכׇל⁠־לֵבָ֖ב דַּוָּֽי׃ (ו) מִכַּף⁠־רֶ֤גֶל וְעַד⁠־רֹאשׁ֙ אֵֽין⁠־בּ֣וֹ מְתֹ֔ם פֶּ֥צַע וְחַבּוּרָ֖ה וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה לֹא⁠־זֹ֙רוּ֙ וְלֹ֣א חֻבָּ֔שׁוּ וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן׃ (ז) אַרְצְכֶ֣ם שְׁמָמָ֔ה עָרֵיכֶ֖ם שְׂרֻפ֣וֹת אֵ֑שׁ אַדְמַתְכֶ֗ם לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ וּשְׁמָמָ֖ה כְּמַהְפֵּכַ֥ת זָרִֽים׃ (ח) וְנוֹתְרָ֥ה בַת⁠־צִיּ֖וֹן כְּסֻכָּ֣ה בְכָ֑רֶם כִּמְלוּנָ֥ה בְמִקְשָׁ֖ה כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה׃ (ט) לוּלֵי֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ׃ (י) שִׁמְע֥וּ דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ קְצִינֵ֣י סְדֹ֑ם הַאֲזִ֛ינוּ תּוֹרַ֥ת אֱלֹהֵ֖ינוּ עַ֥ם עֲמֹרָֽה׃ (יא) לָמָּה⁠־לִּ֤י רֹב⁠־זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי׃ (יב) כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵֽרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִֽי⁠־בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי׃ (יג) לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת⁠־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא⁠־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃ (יד) חׇדְשֵׁיכֶ֤ם וּמֽוֹעֲדֵיכֶם֙ שָֽׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃ (טו) וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי⁠־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ׃ (טז) רַֽחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃ (יז) לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה׃ (יח) לְכוּ⁠־נָ֛א וְנִוָּכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑הי״י֑ אִם⁠־יִהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם⁠־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִֽהְיֽוּ׃ (יט) אִם⁠־תֹּאב֖וּ וּשְׁמַעְתֶּ֑ם ט֥וּב הָאָ֖רֶץ תֹּאכֵֽלוּ׃ (כ) וְאִם⁠־תְּמָאֲנ֖וּ וּמְרִיתֶ֑ם חֶ֣רֶב תְּאֻכְּל֔וּ כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ דִּבֵּֽר׃ (כא) אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים׃ (כב) כַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים סׇבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם׃ (כג) שָׂרַ֣יִךְ סוֹרְרִ֗ים^א וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹא⁠־יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם׃ (כד) לָכֵ֗ן נְאֻ֤ם הָאָדוֹן֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֔וֹת אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל ה֚וֹי אֶנָּחֵ֣ם מִצָּרַ֔י וְאִנָּקְמָ֖ה מֵאוֹיְבָֽי׃ (כה) וְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וְאֶצְרֹ֥ף כַּבֹּ֖ר סִיגָ֑יִךְ וְאָסִ֖ירָה כׇּל⁠־בְּדִילָֽיִךְ׃ (כו) וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֙יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַֽחֲרֵי⁠־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה׃ (כז) צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה׃ (כח) וְשֶׁ֧בֶר פֹּשְׁעִ֛ים וְחַטָּאִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְעֹזְבֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ יִכְלֽוּ׃ (כט) כִּ֣י יֵבֹ֔שׁוּ מֵאֵילִ֖ים אֲשֶׁ֣ר חֲמַדְתֶּ֑ם וְתַ֨חְפְּר֔וּ מֵהַגַּנּ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּֽם׃ (ל) כִּ֣י תִֽהְי֔וּ כְּאֵלָ֖ה נֹבֶ֣לֶת עָלֶ֑הָ וּֽכְגַנָּ֔ה^ב אֲשֶׁר⁠־מַ֖יִם אֵ֥ין לָֽהּ׃ (לא) וְהָיָ֤ה הֶחָסֹן֙ לִנְעֹ֔רֶת וּפֹעֲל֖וֹ לְנִיצ֑וֹץ וּבָעֲר֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וְאֵ֥ין מְכַבֶּֽה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א סוֹרְרִ֗ים א=סוֹרֲרִ֗ים (חטף)

^ב וּֽכְגַנָּ֔ה א=וּֽכֲגַנָּ֔ה (חטף)

E/ע

הערותNotes

(א) דְבַר ה׳ בחזון לישעיה בן אמוץ אשר בא אליו בנבואה והוא בתוך יהודה וירושלים, בזמן עזיה ויותם ואחז ויחזקיה מלכי בית יהודה. (ב) שמעו אתם השמים והאזיני אַת הארץ מה שאמרוֹ ה׳ – בנים גידלתים ורוממתים והם כפרו בי. (ג) אפשר שידע השור את המספק לו צרכיו¹ והחמור את אדונו המפטם אותו², וישראל לא יֵדע ועמי לא יבין. (ד) הוי אתם³ הדור החוטא העם שעוונתיו כבדים והזרע שמעשיו רעים והבנים המשחיתים⁴ עזבו את עבודת ה׳ ומאסו בקדוש ישראל ונסוגו לאחור. (ה) ועל מה תווסרו ועוד תוסיפו לסור⁵, והרי כל ראש נחלה וכל לב דוה. (ו) מהרגל ועד הראש אין בהם שלימות אלא יש בהם פצע או חבורה או מכה המליאה מוגלה, לא נסחטה ולא נחבשה ולא רוככה בשמן. (ז) ארצכם שוממה ועריכם שרופות באש, ואדמתכם מקצתה הזרים אוכלים אותה למולכם, ומקצתה שממה כמהפכת הזרמים⁶. (ח) וכבר נותרה קהילת ציון כסוכה בכרם, או כביתן שמירה בשדה המקשה, או כעיר העשויה מקנים⁷. (ט) ולולי שה׳ אלהי הצבאות הותיר לנו שריד מועט היינו כאנשי סדום ונדמינו לאנשי עמורה. (י) שמעו דבר ה׳ אתם הדומים לנכבדי⁸ סדום, והאזינו תורת אלהינו אתם הנדמים לעם עמורה. (יא) כי לא ארצה ברב זבחיכם יאמר ה׳, כבר היה די לי בעולות האלים וחלב המריאים⁹ ודם הפרים והכבשים והעתודים לא אחפוץ בם. (יב) וכאשר תבואו להֵראות לפני מי ביקש זאת ממכם שתרמסו את חצרי לשוא. (יג) לא תוסיפו להביא מנחת שוא, וקטורתכם תועבה היא אצלי, והחודשים והמועדים¹⁰ אשר תקראום בשמות, לא אאפשר לכם¹¹ האון והשהייה בקודש. (יד) חודשיכם ומועדיכם כבר שנאה אותם נפשי ונעשו אצלי ככבדים מכדי שתוכל האמת¹² לשאת אותם. (טו) וכאשר תפרשו כפיכם אסתיר רחמי ממכם וגם אם תרבו תפילה לא אשמע אותה משום שידיכם מלאו פשעים. (טז) התרחצו¹³ והזכו והסירו כיעור מעשיכם מלפני וחדלו מלהרע. (יז) תלמדו להיטיב ודרשו את המשפט והדריכו את העשוק שפטו משפט היתום וריבו ריב האלמנה. (יח) אחר¹⁴, בואו נא כדי שנעמוד זה כנגד זה יאמר ה׳, והוא שאם היו חטאיכם כאודם אלבינם כשלג, ואם האדימו כתולעת שני ייעשו נקיים כצמר. (יט) הלא אם תרצו ושמעתם ותסורו למשמעתי, תאכלו את טוב העולם¹⁵. (כ) ואם תמאנו בזה ותמרדו אכלה אתכם בחרב, לפי שכך אמר ה׳. (כא) איך נעשתה לזונה העיר הנאמנת, אשר היתה מלאה משפט והצדק היה קיים בה ועתה נעשו רוצחים. (כב) ¹⁶מפני שהיה כספך מזוייף ויינך מהול¹⁷ במים. (כג) ושרייך סרים¹⁸ וחברי גנבים כולם אוהבי השוחד ורודפי התשלומים, לא ישפטו את היתום ותביעת האלמנה לא תבוא אליהם. (כד) על כן אמר האדון אלהי הצבאות כבוד ישראל, כאשר אכלה חמתי באויבי ואתנקם בצרי. (כה) ואשיב ידי עליך ואצרף סיגיך לטהרם, ואסיר כל בדיליך. (כו) ואשיב שופטייך כבראשונה ודייניך כבתחילה, אחרי כן תקראי עיר הצדק הקריה הנאמנת. (כז) לפי שציון תפדה במשפט ושביה בצדק. (כח) אז יגיע שבר הפושעים והחטאים יחדיו, ועוזבי ה׳ יכלו. (כט) כאשר אמרו להם: אתם תתאכזבו מן האלים¹⁹ שחשקתם לעָבדם, ותתביישו מהגנות שבחרתם לטייל בהן. (ל) ותהיו כאילן שנובלים עליו, וכגינה שאין לה מים. (לא) ויהיה החזק כך כנעורת, ומעשיו האלו²⁰ כניצוצות ושניהם יבערו יחדיו ולא יהיה להם מי שיכבה. מהדורה מוערת, באדיבות הרב ישי רונן (כל הזכויות שמורות)

הערות

¹ נוה שלום.

² מילון בלאו ערך מעלוף. על דרך המשפט הקודם, ואולי יותר נכון: והחמור את אבוס בעליו.

³ מילת קריאה.

⁴ מעשיהם.

⁵ מה׳.

⁶ זרמי מים, ראה בפירוש הארוך.

⁷ ראה אבן בלעם שהשיג על רבינו.

⁸ במקור: ולאה. במובן נכבדים ואנשי מעלה.

⁹ ג׳ואמיס – מזוהה בימינו עם התאו [-בופלו].

¹⁰ תרגם שבת מועד, ראה בספר המדות לרס״ג.

¹¹ הסב את ׳לא אוכל׳ על בני האדם כלומר לא תוכלו, וכדרכו להסב פעלים אל בני אדם ולא אל ה׳.

¹² קו האמת והצדק (נוה שלום).

¹³ איוב ט ל: אם התרחצי – אן ארתחצ׳ת.

¹⁴ לאחר שתסירו רוע מעשיכם.

¹⁵ אלדאר – כינוי לעוה״ז ולעוה״ב.

¹⁶ עתה נותן טעם לביאת כל הצרות האלה, מפני חטאיהם שמפרט כאן.

¹⁷ מילולית: מזוייף.

¹⁸ מדרך הישר.

¹⁹ ריבוי של ״אלה״, והוא מין אילן סרק ידוע.

²⁰ שזכרם לעיל.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון